כשלגוף קורה משהו – והנשמה מאותתת לנו לעצור. כולנו מכירים את הימים האלה שבהם שום דבר לא הולך: הכול מתעכב, משתבש, מתפזר, ואנחנו לא מבינים...

בעולם הרוחני אין טוב מוחלט ואין רע מוחלט – יש איזון. החושך לא אויב, הוא מורה. הרע לא נועד להכאיב לנו, אלא לאפשר לאור שבנו להתבהר. בלייב “איך העולם הרוחני מתייחס לטוב ולרע” דיברתי על הדרך שבה אפשר להפסיק להילחם – בעצמנו, באנשים, ובחיים – ולבחור בתודעה חדשה של הרפיה, אהבה והשלמה. כי כשאנחנו מפסיקות להילחם, אנחנו לא נכנעות – אנחנו נפתחות. והעולם נפתח איתנו.