כשיש הפרדה בין הגוף הפיזי לגוף האנרגטי, איך לחבר בניהן?

כשלגוף קורה משהו – והנשמה מאותתת לנו לעצור.

כולנו מכירים את הימים האלה שבהם שום דבר לא הולך: הכול מתעכב, משתבש, מתפזר, ואנחנו לא מבינים למה. דווקא בימים כאלה, מתרחשת תנועה אנרגטית עדינה אך משמעותית,

הפרדה בין הגוף הפיזי לגוף האנרגטי.

המאמר נולד מתוך יום כזה: יום שבו הכול התפקשש: חתך ביד, אובדן טבעת, איחור לא שגרתי, מוכרת כועסת ופקקים בלתי נגמרים, המתנה מורטת עצבים לסיום המלחמה.

לפעמים, כל הגוף זקוק לעצירה.

מהי בעצם ההפרדה בין הגוף הפיזי לגוף האנרגטי?

אנחנו חיים בשני רבדים:

• הגוף הפיזי: כלי הקיבול שלנו כאן בעולם.

• הגוף האנרגטי: ההילה, הרגשות, הנשמה וכל התדרים שסביבנו ובתוכנו.

כאשר הכול מתואם, האנרגיה זורמת, הגוף מרגיש חי, והמציאות נפתחת בפנינו. אבל כשיש שיבוש רגשי, פחד, כאב או עומס יתר, נוצרת הפרדה אנרגטית.

הגוף ממשיך לנוע, אבל האנרגיה מתנתקת חלקית, ואנחנו חווים בלבול, עייפות, תקלות, ואפילו מחלות.

מתי מתרחשת ההפרדה?

1. בעת כאב רגשי או שברון לב ,כשהלב נשבר, חלק מהאנרגיה מתנתקת כדי להגן עלינו.

2. בעת פחד גדול או טראומה, כל בהלה פתאומית יכולה ליצור ניתוק רגעי או מתמשך.

3. בעת מחלה מתמשכת, הגוף מבקש עצירה עמוקה והקשבה.

גם בגרסה היומיומית,

ימים עמוסים מדי, מחשבות יתר, או ניסיון “להספיק הכול” ,יוצרים את אותה תוצאה: הנשמה לא מצליחה לשבת בנחת בתוך הגוף.

איך מזהים את ההפרדה?

• רצף של שיבושים קטנים.

• תחושת עייפות או בלבול ללא סיבה ברורה.

• מחלות חוזרות או כאבים בלתי מוסברים.

• תחושה של “אני לא לגמרי פה”.

  
  

מה עושים כשזה קורה?

השלב הראשון הוא לא להילחם בזה ,

אלא להקשיב. ההפרדה היא הזמנה לעצור ולכוון מחדש את התדר שלנו.

1. עוצרים. ממש כך. לא מנסים לתקן, להספיק או להמשיך כרגיל.

2. שואלים “מה קרה בי?” איזו חוויה רגשית טלטלה אותי? אולי פחד, דאגה, כעס או עומס יתר.

3. נותנים לרגש מקום. מדברים עליו, כותבים עליו, משתפים אדם קרוב. האנרגיה חוזרת כשהיא מקבלת ביטוי.

4. מדברים עם הנשמה. במדיטציה או בתפילה שקטה, אפשר לומר: “אני מזמינה את האנרגיה שלי לחזור אל הגוף שלי. אני בבית.”

5. מטפלים בגוף הפיזי. שינה, נשימה עמוקה, תנועה רכה או מנוחה , מחזירים אותנו לקרקע.

   
   

מדוע חשוב לזהות את הרגעים האלה?

כי הם מסמנים לנו שאנחנו חיים מהר מדי, נושאים רגשות לא מעובדים, או מתעלמים מהצורך במנוחה.

השיבוש במציאות הוא מתנה בתחפושת, קריאה לעצור לפני שהגוף נאלץ לעצור אותנו בכוח.

תרגול מעשי לחיבור מחדש בין הגוף הפיזי לגוף האנרגטי:

1. עצמי עיניים ונשמי עמוק. דמייני אור לבן שעוטף את הגוף שלך מבחוץ ונכנס פנימה.

2. אמרי בלב: “אני נוכחת בגופי. אני שלמה. כל חלקי חוזרים הביתה.”

3. הניחי יד על הלב ויד על הבטן  ובכל נשימה הרגישי את האנרגיה מתמזגת ביניהם.

4. כתבי ביומן: “מה הגוף שלי מבקש ממני היום?”

5. בחרי פעולה קטנה של אהבה עצמית שינה, הליכה, מדיטציה או פשוט לשים טלפון בצד ולהיות.

   
   

לסיכום,

הפרדה בין הגוף הפיזי לאנרגטי אינה תקלה , היא קריאה מהיקום לנוח, להקשיב, להתכנס.

בכל פעם שהמציאות “משתבשת”, נסי לשאול לא “למה זה קורה לי”, אלא “למה הייתי זקוקה לזה.”