מה לעשות כשמשהו עוצר אותי? גישה יצירתית מול גישה הישרדותית

בכל מסע אישי או מקצועי אנחנו נתקלים שוב ושוב במעצורים.

אותם רגעים שבהם משהו עוצר אותנו, מבחוץ או מבפנים, ומונע מאיתנו להתקדם. אני רוצה להזמין אתכם לעצור לרגע, להתבונן, ולבדוק מה קורה בתוכנו ברגעי מעצור, ואיך אפשר להפוך אותם ממכשול להזדמנות.

לאורך השנים, גם בחיים האישיים וגם בקריירה, פגשתי אינספור מעצורים.

פעמים רבות היא בחרתי להילחם בהם, מתוך האמונה שהצלחה מגיעה רק בעקבות עבודה קשה. אך עם הזמן הבנתי שמאבק לא תמיד מביא לניצחון, וגם כשמנצחים, המחיר עלול להיות כבד. המפתח טמון ביכולת לעצור, להתבונן ולבחור פעולה אחרת.

מול כל מעצור אנחנו נוטים לפעול מתוך המוח ההישרדותי, שמגיב באחת משלוש דרכים: fight (מאבק), flight (בריחה), או freeze (קיפאון).

כל אחד מאיתנו מכיר את הדפוס שמופעל אצלו אוטומטית.

אני מזמינה אתכם, לזהות קודם כול את הדפוס האישי שלכם,

לשאול:

מה אני עושה בדרך כלל מול מעצור?

רק אחר כך לאפשר לעצמנו לעבור מהמוח ההישרדותי אל המוח היצירתי, זה שמסוגל להציע פתרונות מחוץ לקופסה.

שלושה שלבים לעבודה עם מעצורים:

1. התבוננות בהרגלים – לזהות את התגובה האוטומטית שלנו ולראות אם היא משרתת אותנו או לא.

2. שיקוף פנימי – להבין שהמעצור החיצוני משקף משהו בתוכנו: מחשבות מגבילות, פחדים, או שיעור נשמתי שעלינו ללמוד. לעיתים המעצור מזכיר לנו מטרה עמוקה יותר שלשמה הגענו לעולם הזה.

3. השתלבות אנרגטית – לא להילחם ולא לברוח, אלא לשבת מול המעצור, לנשום אותו, ולהיות איתו עד שהמסר שבו יתבהר. לפעמים המסר הוא שעליי להתעקש, ולפעמים שהוא הזמן הנכון ללכת בדרך אחרת – לא כבריחה אלא כהבנה מודעת.

4. 
   

חשוב להבדיל, בין "להתאמץ" לבין "להילחם".

מאמץ הוא חלק טבעי מתהליך למידה וצמיחה, אך מלחמה משאירה אותנו בתודעת הישרדות.

גם השפה שלנו משפיעה: כשאנחנו אומרים "אני חייב.ת", אנחנו מכניסים את עצמנו לפייט.

אבל האמת היא שאנחנו לא חייבות כלום, אפשר להצליח גם מתוך רכות, בחירה ונשימה.

תזכרו, המעצורים אינם אויב, הם מורים.

הם מספרים לנו משהו על עצמנו, על הדרך שלנו ועל הלימוד הנשמתי שלנו.

אם נלמד לעצור, לשאול, ולהקשיב,

נגלה שהם פותחים דלתות חדשות.