מה זה אומר באמת “תשחררי”?

על החופש הרגשי שנמצא בדיוק, ולא בהדחקה

כולנו שומעות את זה שוב ושוב “תשחררי”.

מישהי פגעה בך? תשחררי. הוא עזב אותך? תשחררי. את עצובה? תשחררי.

אבל מה זה בכלל אומר? ואיך משחררים באמת, בלי לדחוק את הכאב פנימה ובלי להעמיד פנים שהכול בסדר?

"תשחררי" איננו תהליך, אלא ניסיון לקצר תהליך,

הוא כמעט תמיד חוסם את הריפוי במקום לפתוח אותו.

מבחינה אנרגטית אין דבר כזה "ריק".

כשאנרגיה יוצאת, משהו אחר חייב להיכנס במקומה. לכן כשאנחנו “משחררות”, חשוב לשים לב מה אנחנו רוצות לשים במקום.

“תשחררי” בלי להכניס דבר חדש, היא בקשה לא טבעית. כמו לבקש מהלב להפסיק להרגיש.

הריפוי מתחיל כשאנחנו מדייקות מה בדיוק אנחנו רוצות לשחרר, שוהות בתוכו, ואז יוצרות התמרה, שינוי אנרגטי אמיתי.

ארבעת השלבים של שחרור אמיתי

לא “כאב”. לא “פגיעה”. אלא משהו מדויק:

“נפגעתי כי הוא התעלם ממני.” “התאכזבתי כי לא הרגשתי שנראיתי.” הדיוק הזה הוא מפתח הריפוי, כי הוא פותח את השער לרגש האמיתי.

אנחנו נוטות לרצות “להתאפס מהר”, להרגיש טוב שוב.

אבל דווקא השִׁהוּת בכאב היא זו שממיסה אותו. זה כמו “לשבת בתוך ביצה” של הרגש, לא להיבהל ממנו, אלא להיות בתוכו עד שנבין אותו.

הכאב הוא מורה.

אם הוא גדול מדי , חשוב לגשת ולקבל עזרה מקצועית.

אבל אם אפשר להכיל אותו, נשארים בו עד שמרגישים שהלב מבין.

היקום לא משאיר חלל ריק. לכן אחרי ששהינו בכאב, אנחנו בוחרות מה נכנס במקומו.

אם שחררתי עלבון → אני בוחרת אהבה עצמית.

אם שחררתי בדידות → אני בוחרת תחושת יחד, קודם עם עצמי.

אם שחררתי פחד → אני בוחרת אמון.

חשוב לדבר בלשון חיובית: לא “לא לפחד”, אלא “לבטוח”.

לא “לא לכעוס”, אלא “להרגיש שלווה”.

כשהרגש עבר התמרה, נפתחות בפנינו אפשרויות בחירה חדשות.

כאן נמצא החופש האמיתי של הנשמה בגוף אנושי, היכולת לבחור אחרת.

כשאני מרגישה שאין לי ברירה, זה סימן שאני עדיין תקועה רגשית. אבל ברגע שנפתחות בפניי כמה אפשרויות , אני חופשייה.

“נשמה לא יכולה לשנות. היא יכולה רק ללמוד. השינוי קורה רק כאן, בגוף, דרך הרגש, דרך הבחירה.”

באנו לעולם הזה כדי לחוות, להרגיש, לבחור.

הדרך לשחרור עוברת דרך הלב, לא דרך הראש.