מה הקשר בין הסכמה ותקשור?

יש משהו כמעט קסום במילה “אני מסכימה”.

כשאני אומרת אותה בקול, אני פותחת שער אנרגטי, מרחב חדש שבו דברים מתחילים לקרות.

זה לא רק משחק מילים, זו פעולה אנרגטית ממשית, אחת מהחזקות בטבע, לצד תדרי האהבה וההודיה.

כשאני מסכימה לאהוב, לא משנה אם זה בתוך זוגיות, מול הילדים או פשוט אל עצמי ,אני מזמינה את האהבה להופיע.

כשאני מסכימה להצליח, אני מאפשרת לדלתות חדשות להיפתח בפניי.

אפילו כשאני מסכימה לקבל יום מאתגר בחמלה, המציאות מתכווננת בהתאם, והיום עובר בצורה רכה יותר.

הסכמה כעקרון רוחני

הסכמה אינה ויתור או פסיביות, אלא בחירה מודעת.

זו הכרה במה שקיים יחד עם פתיחת ערוץ חדש.

אם יש משהו תקוע בחיים, מערכת יחסים, בריאות, כסף,

אפשר להתחיל מלומר אני מסכימה. דווקא ברגעים הקשים, ההסכמה להרגיש, להסכים להיות, היא מה שמאפשר את השינוי.

החיבור הישיר לתקשור

בתקשור, ההסכמה מקבלת משמעות כפולה:אי אפשר להיכנס למרחב האנרגטי של אדם אחר בלי רשותו. זו לא רק שאלה של נימוס ,זו אתיקה רוחנית בסיסית.

להיכנס למישהו בלי לשאול זה כמו לפתוח מגירה בביתו הפרטי. גם בני זוג וילדים אינם יוצאים מן הכלל; לכל אחד יש זכות למרחב אנרגטי מוגן.

ההדרכה שלי לימדה אותי זאת בדרך חדה: כשביקשתי לדעת על מישהי שלא ביקשה ממני תקשור, התשובה הייתה: “זה לא עניינך”. זה שיעור חשוב – התקשור מתרחש רק במקום שבו יש רשות והסכמה.

אחריות בעידן של פתיחות אנרגטית

אנחנו חיים בתקופה של “פיצוץ אנרגטי”

יותר ויותר אנשים חווים תחושות, חזיונות או ידיעה פנימית.

זה מפתה להתנסות, אבל חובה לזכור: האחריות בידיים שלנו.

חשוב לאסוף את האנרגיה, להציב גבולות, ולבחור מה נכנס לחיים שלנו.

מי שנמצא בהסכמה פנימית, מוגן. גם אם מישהו מנסה “לקרוא” אותנו מבחוץ – אנחנו יכולים לבחור שלא לאפשר לזה לחדור.

לסיום – תפילה משותפת

שנדע לחיות כאן מתוך הסכמה עמוקה: הסכמה לאהוב, הסכמה לכבד, הסכמה לחיות יחד.

שנזכור את העבר, נכבד את מי שאינם עוד, ונבנה הווה שמבוסס על חמלה ושלום.

כי בסופו של דבר,

תקשור מתחיל מהסכמה. והחיים עצמם מתרחבים כשאנחנו אומרים להם “כן”.