"הכול לטובתי העליונה" להבין את המשמעות האמיתית מאחורי המשפט השחוק.

כמה פעמים שמעת את המשפט "הכול לטובה" בזמן שנשבר לך הלב?

כשהיית בתוך משבר, כאב, פרידה, מחלה או אובדן, והמילים האלה רק גרמו לך לרצות לצעוק?

ההבדל בין “הכול לטובה” ל“הכול לטובתי העליונה”

האמירה “הכול לטובה” עלולה להישמע מתנשאת כשאנחנו בעין הסערה.אבל “הכול לטובתי העליונה” מביטה על הדברים ברמה הנשמתית, מעבר לגלגול הזה, אל מסע הנשמה הכולל שלנו.

כל חוויה, גם הקשה ביותר, היא שיעור נשמתי.

לא תמיד נבין את המשמעות בזמן אמת, לפעמים רק אחרי שנים, ולפעמים רק אחרי שנעזוב את הגוף.

שלושה תחומים שבהם האמירה הזו מקבלת עומק חדש

1. הקושי הוא חלק מהמסע

החיים על פני האדמה הם לא רק אהבה ואור, הם גם מורכבות, כאב, התמודדויות. הנשמה ירדה לגוף כדי להרגיש הכול. לא רק אהבה, אלא גם פחד, כעס, תסכול.הניגוד הוא שמאפשר לנו לזהות באמת מהי אהבה.

מה לעשות כשקשה: לתת מקום לרגש. לבכות, לדבר, להרגיש. לא לדלג על זה עם משפטים רוחניים.רק אחרי שמתירים לרגש לנשום ומעבדים אותו, אפשר לראות את הלמידה שבו.

2. מחלות כרמז נשמתי

מחקרים בתחום האפיגנטיקה (בהשראת ברוס ליפטון וד"ר ג'ו דיספנזה) שמראים שרוב המחלות אינן גנטיות אלא נובעות מהסביבה, מהרגש ומהתודעה.

הגוף מדבר איתנו.

כל כאב, כל מחלה, היא מסר שמבקש תשומת לב, שינוי, הקשבה.לא אשמה, אלא קריאה לריפוי.

מפתח הריפוי:להוציא את השיפוט מהמשוואה.לא לשאול “מה עשיתי לא נכון”,

אלא “מה הגוף שלי רוצה לומר לי עכשיו?”.

בעידן החדש, האחריות על הריפוי חוזרת לידיים שלנו.

הרפואה הרגילה תומכת, אבל אנחנו המרפאים.

3. מוות ואובדן

כשנפש אהובה עוזבת את העולם, זה אף פעם לא מרגיש "לטובה".

זה חלק מתהליך נשמתי רחב, שגם אם איננו מבינים אותו, הוא תמיד קורה לטובתה העליונה.

מה זה אומר למי שנשארים: לא לדלג על האבל. להתיר לכאב להיות, לעכל, לנשום, ואז לאט לאט לצמוח ממנו. כי גם מי שנשארים ממשיכים את המסע הנשמתי שלהם דרך ההתמודדות.

תובנות לסיום

• גם אתם צינור של ידע, לא רק המתקשרים.

• הנשמה בוחרת אתגרים כדי להרגיש, ללמוד, ולצמוח.

• אין ריפוי אמיתי בלי הקשבה לגוף ולרגש.

• כל דבר שקורה לנו – גם הקשה ביותר – משרת את הלימוד הנשמתי שלנו.

• רק כשנפסיק לשפוט את עצמנו, נוכל לראות את האור בתוך החושך.

• 
  

צעדים מעשיים לחיים בתודעת “הכול לטובתי העליונה”

1. הרגש קודם ללמידה – כשקשה, עצרי. הרגישי, נשמי, דברי.

2. שאלי את הגוף שלך – מה אתה בא ללמד אותי?

3. הסירי שיפוט – אין “נכשלתי”. יש “אני לומדת”.

4. זכרי שאת נשמה לומדת – לא רק אדם מתמודד.

5. תרגלי הודיה מודעת – גם על מה שעדיין לא מובן.

6. קחי אחריות על הריפוי שלך – הרופאים, המטפלים והיקום – כולם תומכים בך, לא מחליפים אותך.

7. שימי לב לניגודים – בלי חושך אין אור. בלי קושי אין צמיחה.