'בואי נשמה' המסע של הנשמה בתוך הגוף.
- חוה ולני
- 23 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
לפעמים אנחנו מתבוננות בחיים שלנו ושואלות,
למה דווקא הם ההורים שלי?
למה אני שוב פוגשת את אותו דפוס?
האם מה שאני עושה עכשיו הוא הייעוד שלי, או פשוט צירוף מקרים?
השאלות האלה לא סתם עולות.
הן הדרך של הנשמה לקרוא לנו פנימה.
מהות הנשמה, אלוהים בתוך הגוף
הנשמה היא הניצוץ האלוהי שבתוך כל אחת מאיתנו.
היא לא רעיון מופשט, אלא אנרגיה חיה הפועמת בגוף. כפי שמחקרים עדכניים מראים (ביניהם של המדען גרג בריידן), ביסודו של ה-DNA האנושי חבוי קוד אנרגטי אחיד לכל בני האדם, ביטוי לכך ש"אלוהים בתוך הגוף".
האלוהותהיא פנימית וחיצונית, היא גם שוכנת בתוכנו, הנשמה היא גשר בין הרוח לחומר.
הנשמה נבראת באור, ומתפתחת בחומר
הנשמה נבראת במרחב של אור ואהבה. אך כדי להתפתח, היא צריכה לרדת לעולם הפיזי.
כאן בתוך הגוף, בתוך הרגשות, בתוך מערכות היחסים , מתרחשת הלמידה.
רק כאן, דרך התנסות, כאב, שמחה ורגש ,היא צומחת.
הבחירות שלפני הלידה
לפני שהיא נכנסת לגוף, הנשמה בוחרת:
את ההורים – כדי לממש דרכם לימוד נשמתי. לעיתים הבחירה מאתגרת, אך היא מדויקת.
את הלימוד הנשמתי – הנושאים שהיא רוצה לצמוח בהם בגלגול הזה, חלקם השלמות מגלגולים קודמים.
את מערכות היחסים המרכזיות – בני זוג, אחים, חברים, מורים, כולם חלק מהחוזים הנשמתיים שלנו.
את המקום, התרבות והדת – כחלק מ"שדה הנשמות" שלה.
כל אלה אינם מקריים. גם אם נראים קשים או בלתי מובנים, הם חלק ממסלול מדויק של צמיחה.
הלופים של החיים, איך הנשמה מלמדת אותנו?
כאשר אנחנו לא מבינות את השיעור הנשמתי, האירוע יחזור שוב ושוב, בלופים.אותו דפוס, דמות אחרת. אותה תחושה, הקשר אחר.כל עוד לא למדנו, הנשמה תחזור ותזכיר.
ברגע שאנחנו עוצרות ומתבוננות, מתחילה ריפוי.
על היעוד.
לא דבר אחד, אלא תנועה
ייעוד איננו משרה או עיסוק. הוא תנועה פנימית של הנשמה.
בכל שלב בחיים, ייעוד אחר קורא לנו.לפעמים הוא קשור לעבודה, לפעמים להורות, לזוגיות, או לריפוי עצמי.
העיקר הוא ההקשבה למה שמבקש להתגלות דרכנו עכשיו.
תקשור – הקול של הנשמה
תקשור הוא היכולת להתחבר לידע שמעבר למודע האנושי.
זהו לא כישרון "מיוחד", אלא יכולת מולדת שיש לכולנו.כאשר אנחנו לומדות להאט, להרפות ולהקשיב פנימה,הנשמה מדברת. היא מדברת בתחושות, בתמונות, במילים, בהבנות פתאומיות.
על מוות והמשכיות הנשמה
המוות הוא לא סוף, אלא מעבר מצורה לצורה. הנשמה משתחררת מהגוף אך ממשיכה להתקיים. אפשר לתקשר איתה ,לא מתוך פחד, אלא מתוך אהבה.
הקשר משתנה, אך לא נעלם. כאשר אנחנו מדמיינות, מדברות, או כותבות לנפטרים, הם שומעים. זו דרך אחרת של תקשורת, רכה ונשמתית.
הנחיות פרקטיות ליישום בבית
כתבי שלוש שאלות לנשמה שלך.שאלות שמעסיקות אותך באמת : על יחסים, בריאות, כיוון חיים.
צרי לעצמך רגע של שקט. שבי בנחת, נשמי עמוק, ודמייני שאת יורדת פנימה אל הלב או אל הבטן.
שאלי שאלה אחת בלבד.הקשיבי. אל תנסי לענות, רק תהיי פתוחה למה שמגיע.
רשמי כל מילה, תמונה או תחושה שעלתה. גם אם נראית לא הגיונית, היא רמז מהנשמה.
בדקי איפה בחיים חוזר דפוס מסוים. זהו סימן ללימוד נשמתי שעדיין מבקש תשומת לב.
תרגלי חמלה כלפי הבחירות של הנשמה שלך.גם אם קשה, זכרי שהנשמה בוחרת בדיוק את מה שנדרש לצמיחה שלך.
האטי. רק כשמאטים, שומעים את הנשמה.המדיטציה, הכתיבה, ההליכה בטבע – כולן דלתות אליה.
לסיום
החיים אינם רצף של מקרים. הם מסע של נשמה שמבקשת להתפתח, להיזכר, לאהוב. כאשר אנחנו לומדות להקשיב לה, השקט חוזר, והחיים מקבלים משמעות אחרת לגמרי.
תגובות