איך להתיר את הספק בתקשור?
- חוה ולני
- 28 בספט׳
- זמן קריאה 2 דקות
איך להתיר את הספק בתקשור ולהפוך אותו לדלק לדרך.
כולנו פוגשים ספקות בחיים,
בעבודה, במערכות יחסים, וגם במסע הרוחני שלנו. כשמדובר בתקשור, הספקות יכולים להיות אפילו עוצמתיים יותר: “האם מה שאני קולטת נכון? אולי זה רק הדמיון שלי? ומה אם אני אטעה?”
אבל האמת היא שהספק הוא לא אויב. הוא מורה.
הוא בא להזכיר לנו לעצור לרגע, לברר, לשאול שאלות, ואז להמשיך לנוע קדימה. הבעיה מתחילה כשהספק עוצר אותנו לחלוטין ומכניס אותנו להימנעות.
ההבדל בין עצירה להימנעות
עצירה היא רגע טבעי ונחוץ. היא מאפשרת לנו לבדוק את עצמנו, לכוון מחדש, לנשום.
הימנעות לעומת זאת היא קיפאון. היא המקום שבו אנחנו מפחדים לטעות ולכן בכלל לא מנסים. ושם, אנחנו מפסיקים את הדרך שלנו.
הפחד המרכזי, הפחד לטעות
בבסיס הספקות כמעט תמיד יושב פחד:
פחד לטעות.
פחד להיראות לא מספיק טובים.
פחד לפגוע באחרים או בעצמנו.
טעות היא חלק בלתי נפרד מהמסע.
היא לא “כישלון” אלא תחנה בדרך שמאפשרת לנו ללמוד.
כשאנחנו מונעים מעצמנו לטעות, אנחנו בעצם מונעים מעצמנו להתפתח.
דוגמאות מהחיים
בתקשור – רבים מרגישים שהם מקבלים מסרים, אבל כשהספק נכנס, הם נעצרים. כך ננעלת להם הדלת להמשך ההתפתחות.
בקריירה – בעלי עסקים רבים נמנעים מצעדים חשובים (כמו לצאת החוצה, לשווק, לפתוח קליניקה) רק מפחד מ”מה יגידו” או מלטעות.
בחיים האישיים – אנשים עוצרים הזדמנויות חדשות בזוגיות, בפרנסה או ביצירה, בגלל הספק.
איך להתמיר את הספק לכלי צמיחה? טיפים פרקטיים
הכירו בספק – אל תדחיקו אותו. שאלו את עצמכם: מה הספק הזה בא ללמד אותי?
קבעו גבול זמן להתלבטות – אפשר לשבת עם הספק, אבל לא לנצח. הגדירו: “אני בוחרת עד סוף השבוע”.
בדקו את מקור הפחד – האם אני מפחדת מהטעות עצמה, מהתגובות, או מהתוצאה?
אפשרו לעצמכם לטעות – נסו לראות בטעות מורה אישי. כל טעות מביאה למידה יקרה.
עברו מעצירה לעשייה קטנה – אפילו צעד קטן (לכתוב משפט, לשתף רעיון, לעשות לייב קצר) מחזיר אתכם לתנועה.
התבוננו במחיר ההימנעות – שאלו את עצמכם: איזה מחיר אני משלמת כשאני לא עושה? פעמים רבות המחיר של אי־עשייה גדול בהרבה מהמחיר של טעות.
לסיכום
ספק הוא לא מחסום, אלא הזמנה. הזמנה להעמיק, לשאול, לבדוק. ברגע שהוא הופך להימנעות, הדרך נעצרת.
כדי להתקדם בתקשור ובחיים בכלל, עלינו ללמוד לחבק את הספק, לתת לו מקום, ואז להמשיך לצעוד, גם אם זה אומר לטעות.
כי בסוף, הדרך מתקדמת לא בזכות השלמות, אלא בזכות הנכונות להמשיך לנוע גם בתוך הספק.
✨ המלצה לקוראות ולקוראים: קחו רגע השבוע ושאלו את עצמכם:
באיזה תחום בחיים אני יושבת על הגדר בגלל ספק?
ומהו הצעד הקטן שאני יכולה לעשות כבר היום, למרות הפחד לטעות?
תגובות